החלטה בתיק רע"פ 3187/05

           בפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בע"פ 70093/04 (השופט: ח' כבוב) מיום 17.11.99, לפיו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בנתניה בתיק 8560/00 (השופטת: ר' בן יששכר-שורץ).

           המבקש הורשע בבית המשפט לתעבורה בנתניה בנהיגה במהירות מופרזת על-פי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - התקנות) ובאי ציות לאות עצור של שוטר במדים על-פי תקנה 23(א)(1) לתקנות. מהירות הנסיעה של המבקש נמדדה באמצעות מכשיר הממל"ז. על המבקש נגזר קנס בסך 1,200 ש"ח, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 5 חודשים ופסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה ל5 חודשים, למשך 3 שנים.

           בערעורו בבית המשפט המחוזי סמך המבקש את עיקר טענותיו על תקינות מדידת המהירות במכשיר הממל"ז, באשר לטענתו המדידה התבצעה בניגוד לנהלים. בית המשפט קמא דחה את טענותיו של המבקש וקבע כי אין להטיל דופי בקביעת המהימנות של בית המשפט השלום שקבע כי הבדיקה נערכה בהתאם לנהלים.

           בפנינו טוען המבקש כי בדיון בבית המשפט המחוזי היו בידו נתונים חדשים הנוגעים למהימנותו של אותו שוטר, מפעיל הממל"ז. המדובר בפרוטוקולים מתיק 7213/03 משטרת ישראל נ' צפניה שלמה (טרם פורסם) מהם עולים, לטענת המבקש, ליקויים בעבודתו המקצועית, במהימנותו ואמינותו של השוטר. על כן טוען המבקש כי משנתגלו עובדות אלו, היה על בית המשפט קמא להתערב בקביעת המהימנות של בית המשפט השלום ולזכותו.

           דין הבקשה להידחות. הלכה היא שמתן רשות להגיש ערעור שני בפני בית משפט זה כערכאה שלישית לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית (משפטית או ציבורית), החורגת מגדר עניינו הישיר של המבקש (ראו: רע"פ 227/04 מכלוף נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 3757/04 זידאן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); וכן רע"פ 2632/04 ספידי ליין תעשיות נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם)).

           הבקשה הנוכחית אינה מעלה שאלות כאלו. שאלת המצאת ראיות נוספות בשלב הערעור נוגעת במקרה זה לעניין מהימנותו של השוטר שהפעיל את מכשיר הממל"ז, ונושא המהימנות אינו מצדיק מתן רשות ערעור בפני ערכאה שלישית. בכל מקרה, משקבע בית משפט השלום ממצא פוזיטיבי באשר למהימנות השוטר במקרה הספציפי שעמד בפניו, הרלבנטיות של בדיקת ממל"ז שביצע אותו שוטר שלוש שנים מאוחר יותר, גם אם אניח שנפל בה פגם, היא רחוקה ביותר. בנסיבות אלו, אינני רואה מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי אשר סירב לקבל ראיות אלו, מה גם שלא הוגשה בנושא זה על ידי המבקש בקשה מסודרת והדברים נטענו בפני בית המשפט המחוזי בעל פה.

           הבקשה נדחית.

            ניתנה היום, ד' בניסן תשס"ה (13.4.2005).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   ש.י. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: